#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. 1 אלו י' תקנות תיקן יהושע בן נון (4 בקרקע 2 במים ו5 בבני אדם)?	"שיהו מרעין בחורשין, ומלקטין עצים בשדותיהם, ומלקטים עשבים בכל מקום חוץ מתלתן, וקוטמים נטיעות בכל מקום חוץ מגרופיות של זית, <p dir=""rtl"">מעין היוצא בתחילה בני העיר מסתפקין ממנו, ומחכין בימה של טבריא ובלבד שלא יפרוס קלע ויעמיד את הספינה, </p><p dir=""rtl"">נפנין לאחורי הגדר ואפילו בשדה מליאה כרכום, ומהלכים בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה {אין זה תקנת יהושע אלא תקנת שלמה המלך}, ומסתלקין לצידי הדרכים מפני יתידות הדרכים, והתועה בין הכרמים מפסיג ועולה מפסיג ויורד, ומת מצוה קונה מקומו.</p>"	בבא קמא פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. 2 מה יש לגמרא להוסיף על תקנת יהושע שיהיו מרעין בחורשין (מתי התירו)?	אמר רב פפא לא אמרן אלא דקה בגסה, אבל דקה בדקה וגסה בגסה לא, וכל שכן גסה בדקה דלא.	בבא קמא פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. 3 מה יש לגמרא להוסיף על תקנת יהושע שמלקטים עצים משדותיהם?	לא אמרן אלא בהיזמי והיגי מחוברין לחים, אבל בשאר עצים לא, ואפילו בהיזמי והיגי תלושין או מחוברים יבשים לא, ובלבד שלא ישרש.	בבא קמא פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. 4 'ומלקטין עשבים בכל מקום חוץ משדה תלתן' מתי העשבים מועילים לתלתן?	משמע שעשבים מועילים לתלתן ולכן אסור, וה&quot;מ לזירין דמעלו ליה אבל לזרע קשה ליה עשבים {לכן אם גדל באיסור כלאים אין מחייבים אותו לעקור}, אב&quot;א לאדם קשה ליה עשבים לבהמה ניחא ליה, ולכן אם זרוע משאריה משאריה (ערוגות ערוגות) הוי לאדם ויכול לאכול העשבים ואם לאו אסור.	בבא קמא פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא. 5 מה יש לגמרא להוסיף על תקנת יהושע וקוטמים נטיעה בכל מקום חוץ מגרופיות של זית (מהיכן קוצץ בזית, בקנים וגפנים ושאר האילנות)?	אמר ר' תנחום ור' ברייס משום זקן אחד: בזית כביצה, בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה, ושאר כל האילנות מן אובו של אילן ולא מן חודו של אילן, מן חדש שאינו עושה פירות ולא מן ישן שהוא עושה פירות, ממקום שאינו רואה את החמה ולא ממקום שהוא רואה את החמה שנאמר &quot;וממגד תבואות שמש&quot;.	בבא קמא פא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: 1 מה יש לגמרא להוסיף על תקנת יהושע מעין היוצא תחילה בני העיר מסתפקין ממנו (האם נותן דמים)?	אמר רבה בר רב הונא ונותן לו דמים ולית הלכתא כוותיה.	בבא קמא פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: 2 'ומחכין בימה של טבריא' כיצד מותר וכיצד אסור לדוג בימה של טבריא (לשאר שבטים)?	"בלבד שלא יפרוס קלע ויעמיד את הספינה, אבל צד הוא ברשתות ובמכמרות. <p dir=""rtl"">[תקנת יהושע נצרכה להתיר לשאר שבטים אף שימה של טבריא בחלקו של נפתלי היתה, וכן קיבל מלא חבל בדרומה לקיים מה שנאמר ים ודרום ירשה.]</p>"	בבא קמא פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: 3 מה יש לגמרא להוסיף על תקנת יהושע נפנין לאחורי הגדר ואפילו בשדה שהיא מלאה כרכום?	אמר רב אחא בר יעקב לא נצרכה אלא ליטול הימנו צרור, אמר רב חסדא ואפילו בשבת, ר' זוטרא חסידא שקיל ומהדר וא&quot;ל לשמעיה זיל שירקיה.	בבא קמא פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: 4 מה יש לגמרא להוסיף על תקנת יהושע מהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה (מה הדין לדידן ומי תקנו)?	"אמר רב פפא והאי דידן אפילו טל קשי לה.<p dir=""rtl"">אין זה תקנת יהושע אלא תקנת שלמה המלך שאמר בחכמתו &quot;אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות&quot;.</p>"	בבא קמא פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: 5 מה יש לגמרא להוסיף על תקנת יהושע מסלקין לצידי הדרכים מפני יתידות הדרכים?	מידת חסידות לא ללכת [ואין ראוי לנהוג כן בפני גדולים אלא מי שכל מעשיו לשם שמים].	בבא קמא פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: 6 מה יש לגמרא להוסיף על תקנת יהושע התועה בין הכרמים מפסיג ויורד מפסיג ועולה?	"לא רק חברו מותר אלא אפ' הוא עצמו שאינו יודע לאן הולך נמי מותר.<p dir=""rtl"">אף שהשבת אבדה באדם עצמו הוא דאורייתא דכתיב &quot;והשבותו&quot; אבל היה יכול ללכת מסביב תקנת יהושע דמפסיג ועולה מפסיג ויורד</p>"	בבא קמא פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: 7 מה יש לגמרא להוסיף על תקנת יהושע מת מצוה קונה מקומו?	אם מוטל על המיצר אינו קוברו במקומו אלא מפנהו, כשמפנהו, אם מצאו מוטל באיסרטיא מפנהו לימין איסרטיא או לשמאל איסרטיא, שדה בור ושדה ניר מפנהו לשדה בור, שדה ניר ושדה זרע מפנהו לשדה ניר, היו שתיהן בורות שתיהן נירות שתיהן זרועות מפנהו למקום שירצה.	בבא קמא פא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פא: 8 מי הוא שאמר עשר תקנות תיקן יהושע בן נון, ואלו תקנות יש מוסיפים (אילן, זבל, נחיל, יין ופשתן )?	"ריב&quot;ל הוא שנה י' תקנות, אבל ר' יוחנן חולק ומוסיף, אחד אילן הנוטה לתוך שדה חבירו ואחד אילן הסמוך למצר מביא וקורא שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ.<p dir=""rtl"">ועוד יש תנאים פרטיים שמוסיפים, ר' יהודה בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרה&quot;ר וצוברו כל שלשים יום כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה. </p><p dir=""rtl"">ר' ישמעאל בנו של ריב&quot;ב אמר תנאי ב&quot;ד הוא שיהא זה יורד לתוך שדה חבירו וקוצץ שוכו של חבירו להציל נחיל שלו ונותן לו דמי שוכו של חבירו, ותנאי ב&quot;ד הוא שיהא זה שופך יינו ומציל דובשנו של חבירו ונוטל דמי יינו מתוך דובשנו של חבירו, ותנאי ב&quot;ד הוא שיהא זה מפרק את עציו וטוען פשתנו של חבירו ונוטל דמי עציו מתוך פשתנו של חבירו, שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ.</p>"	בבא קמא פא:		
